מגרסת פתיתים קטנים ברמת אבטחה DIN P-5 למסמכים רגישים

תקני DIN לגריסה: מה ההבדל בין P-2 ל-P-7 ואיזו רמה העסק שלך צריך

תקציר

    مشاركة

    אתם עומדים מול שתי מגרסות בחנות. אחת כתוב עליה P-4, השנייה כתוב עליה "דין 4". נשמע אותו דבר. זה לא אותו דבר, ולפעמים ההבדל בין השתיים הוא פי שניים ברמת ההגנה.

    הבלבול הזה נפוץ מאוד בשוק הישראלי, והוא נובע מסיבה פשוטה: קיימים שני תקנים, אחד ישן ואחד חדש, והשוק עדיין מדבר בשניהם במקביל. במדריך הזה נסדר את זה אחת ולתמיד.

    מה זה בעצם DIN 66399

    DIN 66399 הוא התקן הגרמני שהפך לתקן הבינלאומי המקובל להשמדת מדיה, וכיום הוא מוכר גם כתקן ISO/IEC 21964. הוא לא מודד כמה חזקה המגרסה או כמה דפים היא בולעת. הוא מודד דבר אחד בלבד: כמה קטן החלקיק שיוצא בצד השני.

    ההיגיון פשוט. ככל שהחלקיק קטן יותר, כך קשה יותר לשחזר ממנו את המידע. התקן ממיר את המושג המעורפל "רמת אבטחה" למספר מדיד: שטח החלקיק במילימטרים רבועים.

    האות P מציינת נייר. לתקליטורים יש קטגוריה O, לכוננים קשיחים קטגוריה H, לכרטיסים מגנטיים קטגוריה T, וכן הלאה. כשמדברים על מגרסת משרד, מדובר כמעט תמיד ב-P.

    שבע הרמות, אחת אחת

    P-1

    רצועות ברוחב של עד 12 מ"מ, או חלקיק בשטח של עד 2,000 ממ"ר. זו הרמה הבסיסית ביותר. המידע ניתן לשחזור בקלות יחסית. מתאים למסמכים פנימיים שאין בהם שום מידע אישי, כמו טיוטות עבודה או דפי טיוטה מודפסים.

    P-2

    רצועות ברוחב של עד 6 מ"מ, או חלקיק של עד 800 ממ"ר. שחזור אפשרי במאמץ מסוים. זו הרמה של מגרסות רצועות משרדיות סטנדרטיות. טובה לחומר יומיומי שאינו רגיש.

    P-3

    חלקיק בשטח של עד 320 ממ"ר. שחזור דורש מאמץ ניכר. זו נקודת המינימום הסבירה לכל מסמך עסקי שאתם לא רוצים שמישהו יקרא.

    P-4

    חלקיק בשטח של עד 160 ממ"ר, ברוחב שאינו עולה על 6 מ"מ. שחזור דורש ציוד ייעודי ומומחיות. זו הרמה המקובלת היום כברירת מחדל למשרד עסקי, והיא הרמה שאליה מכוונות רוב המגרסות המשרדיות החדשות. מידת הגריסה הטיפוסית כאן היא 4×40 מ"מ.

    P-5

    חלקיק של עד 30 ממ"ר ברוחב של עד 2 מ"מ. שחזור לא סביר בפועל. זו הרמה למי שמחזיק מידע רגיש באמת: שכר, רפואה, פיננסים, משפט. מידות טיפוסיות: 2×15 מ"מ או 2×12 מ"מ.

    P-6

    חלקיק של עד 10 ממ"ר ברוחב של עד 1 מ"מ. שחזור נחשב בלתי אפשרי. רמה של גופים ביטחוניים ומוסדות עם סיווג.

    P-7

    חלקיק של עד 5 ממ"ר ברוחב של עד 1 מ"מ. הרמה הגבוהה ביותר בתקן, מיועדת לחומר מסווג ביותר. מגרסות ברמה הזו הן ציוד מיוחד, לא מוצר מדף.

    הטבלה המלאה

    רמה רוחב מרבי שטח חלקיק מרבי למי זה מתאים
    P-1 12 מ"מ 2,000 ממ"ר מסמכים פנימיים ללא מידע אישי
    P-2 6 מ"מ 800 ממ"ר חומר יומיומי לא רגיש
    P-3 2 מ"מ ברצועה 320 ממ"ר מסמכים עסקיים רגילים
    P-4 6 מ"מ 160 ממ"ר ברירת המחדל למשרד עסקי
    P-5 2 מ"מ 30 ממ"ר שכר, רפואה, פיננסים, משפט
    P-6 1 מ"מ 10 ממ"ר גופים ביטחוניים ומוסדות מסווגים
    P-7 1 מ"מ 5 ממ"ר חומר בסיווג הגבוה ביותר

    למה "דין 4" ו-P-4 הם לא אותו דבר

    זו הנקודה החשובה ביותר במאמר, ומעט מאוד מקומות מסבירים אותה.

    לפני DIN 66399 היה תקן ישן בשם DIN 32757, ובו היו חמש רמות בלבד במקום שבע. כשעברו לתקן החדש, נוספה רמה חדשה באמצע הסולם, זו שנקראת היום P-4. התוצאה היא שכל הרמות הגבוהות הוזזו במקום אחד.

    • מה שהיה פעם רמה 4 בתקן הישן הוא היום P-5, כלומר עד 2 מ"מ רוחב ועד 30 ממ"ר.
    • מה שהיה פעם רמה 5 בתקן הישן הוא היום P-6, כלומר עד 1 מ"מ רוחב ועד 10 ממ"ר.
    • ה-P-4 של היום, עד 160 ממ"ר, הוא רמה חדשה שלא הייתה קיימת בתקן הישן.

    המשמעות המעשית: מגרסה שכתוב עליה "דין 4" בנוסח הישן, עם גריסה של 2×15 מ"מ או 2×8 מ"מ, היא בפועל מגרסה ברמת P-5 לפי התקן החדש. היא חזקה יותר מ-P-4, לא חלשה ממנה. מצד שני, מי שרואה "P-4" ומניח שקיבל את מה שפעם נקרא דין 4, מקבל למעשה רמה אחת נמוכה יותר.

    הכלל הבטוח: אל תסתמכו על מספר הרמה. בדקו את מידות הגריסה בממ"ר והשוו לטבלה למעלה. המספרים לא משקרים.

    איך מחשבים לבד

    זה חישוב של שנייה. מכפילים את שני המספרים במידת הגריסה ומקבלים את שטח החלקיק.

    • 4×40 מ"מ שווה 160 ממ"ר. רוחב 4 מ"מ. זו רמת P-4 בדיוק על הגבול.
    • 2×12 מ"מ שווה 24 ממ"ר. רוחב 2 מ"מ. זו רמת P-5.
    • 2×8 מ"מ שווה 16 ממ"ר. רוחב 2 מ"מ. גם זו P-5, עם מרווח ביטחון גדול.
    • 5.6×47 מ"מ שווה 263 ממ"ר. זו רמת P-3.
    • רצועה ברוחב 3.9 מ"מ ללא חיתוך רוחבי היא P-2.

    דרך נוספת לאמוד: דף A4 הוא כ-62,370 ממ"ר. חלקו את המספר הזה בשטח החלקיק ותקבלו כמה חלקיקים נוצרים מכל דף. מגרסת P-4 טיפוסית מייצרת כ-400 חלקיקים לדף. מגרסת P-5 מייצרת כ-2,000 עד 4,000.

    איזו רמה העסק שלכם באמת צריך

    אין תשובה אחת, אבל יש חלוקה שעובדת כמעט תמיד.

    P-3 מספיק אם

    אתם גורסים בעיקר חשבוניות ספקים, תעודות משלוח, טיוטות פנימיות ודואר פרסומי עם שם ברור עליו. אין אצלכם תלושי שכר, אין מידע רפואי ואין נתוני לקוחות מפורטים.

    P-4 היא הבחירה הנכונה לרוב העסקים

    משרד שמחזיק תיקי עובדים, רשימות לקוחות, חוזים והצעות מחיר. זו גם הרמה שבה מרבית המגרסות המשרדיות של היום עובדות, ולכן היחס בין מחיר להגנה בה הוא הטוב ביותר.

    P-5 מוצדקת אם

    אתם מטפלים בשכר, ברפואה, בביטוח, בפיננסים או במידע משפטי. אם על השולחן שלכם יש באופן קבוע מסמך שמכיל מספר תעודת זהות יחד עם נתון רגיש נוסף, עלו לרמה הזו. ההפרש במחיר קטן בהרבה מההפרש בסיכון.

    P-6 ומעלה

    רלוונטי בעיקר לגופים עם דרישת סיווג פורמלית. אם אתם צריכים את זה, כנראה כבר אמרו לכם בדיוק איזה דגם.

    מגרסות לפי רמה מתוך הקטלוג שלנו

    הנה כמה דוגמאות מתוך קטגוריית המגרסות, מסודרות לפי מידת הגריסה בפועל.

    רמת P-2, גריסת רצועות

    • מגרסת רצועות OFITECH NU2331ST. רצועות ברוחב 3.9 מ"מ, כ-56 רצועות לדף, עד 31 דפים בבת אחת. מכונה לנפחים גדולים מאוד של חומר לא רגיש.

    רמת P-3

    רמת P-4

    רמת P-5

    שלוש טעויות נפוצות

    1. לבחור רמה גבוהה מדי. ככל שהחלקיק קטן יותר, כך המגרסה גורסת פחות דפים בבת אחת, מתחממת מהר יותר והמיכל מתמלא לאט יותר אבל דורש ריקון תכוף יותר ביחס לכמות הנייר. P-5 למשרד שגורס חשבוניות היא בזבוז של זמן עבודה.
    2. לבחור רמה נמוכה מדי ולפצות בכמות. לגרוס תלוש שכר פעמיים במגרסת רצועות זה לא אותו דבר כמו לגרוס אותו פעם אחת ב-P-5. הרצועות יוצאות מקבילות ומסודרות, וזה בדיוק מה שמקל על שחזור.
    3. להסתכל רק על מספר הדפים. "גורסת 25 דפים" זו הצהרה על תפוקה, לא על אבטחה. שני הנתונים נפרדים לחלוטין וצריך לבדוק את שניהם.

    הצעד הבא

    אחרי שקבעתם רמה, נשארת שאלה אחת: פתיתים או רצועות, ובאיזה נפח עבודה. פירטנו את זה בהשוואה בין מגרסת פתיתים למגרסת רצועות.

    ואם אתם לא בטוחים מלכתחילה אילו מסמכים במשרד בכלל חייבים גריסה, התחילו ממה שתיקון 13 שינה לגבי המסמכים שבמשרד.

    רוצים שנתאים לכם רמה ודגם? צוות משרדיה זמין בטלפון 072-2506550 או בוואטסאפ 052-4429101.